במהלך האשפוז המטופל מקבל את הטיפול הרפואי והסיעודי המרבי במסגרת ביה"ח, לעיתים האשפוז גורם לבלבול רב ולירידה בתפקוד היום יומי בקרב הקשישים.
שינוי זה נגרם בעקבות שינוי בשגרה ובסדר היום שלהם. הבלבול ממשיך בשבועות הראשונים לאחר השחרור. זוהי סוגיה שצריך לקחת בחשבון לפני השחרור הביתה.
הבעיות מתחילות כשמודיעים לנו מביה"ח שצריך לחזור הביתה. מה עושים? כיצד מתארגנים?
האם הבית מתאים לצרכים החדשים של הקשיש? אולי צריך להתאים את הבית? מי יטפל באמא שלי? באבא שלי? בחמי? בחמותי? היכן ניתן לשכור ובהמשך לרכוש את אביזרי השיקום הנדרשים? האם יש מאכלים שאסור לאכול? האם נעשה שינוי בטיפול תרופתי?
שחרור קשיש מבית החולים אשר חלה ירידה בתפקודו הינו תהליך שחייב להיות מתואם, רב מקצועי ומבטיח את המשכיות הטיפול בקהילה לשמירת הרצף הטיפולי, בהתאם למצבו ולצרכיו החדשים של המטופל לאחר עזיבתו את בית החולים.
לעיתים, לפני השחרור מבית החולים צריך שיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים בקהילה (מרפאה ראשונית או היחידה לטיפולי בית) לשם שמירת הרצף הטיפולי. זאת במסגרת הזכויות המגיעות לחולה ובן משפחתו / מטפל עיקרי). על יצירת הקשר לשיתוף פעולה עם הקהילה אחראיות אחיות הקשר והבקרה שנמצאות בבתי החולים מטעם קופות החולים.
רישיון זמני להעסקת עובד זר: לקשיש שחלה הידרדרות משמעותית בתפקוד במהלך האשפוז והערכת הצוות הסיעודי והעובדת הסוציאלית היא שהמטופל יזדקק לעובד זר לצורך טיפול 24 שעות ביממה, ניתן לקבל רישיון זמני להעסקת עובד זר, תהליך מהיר ממשרד התמ"ת.
את הטפסים המתאימים צריך לבקש מהעובדת הסוציאלית במחלקת האשפוז. את הבקשה בצירוף הטפסים, המלצה של עובדת סוציאלית מבית החולים ומכתב סיכום ביניים מבית החולים בחתימת רופא מגישים בני המשפחה למשרד התמ"ת בעיר מגוריכם.
גמלה קיצרת מועד: קשיש המאושפז בבית החולים שלא קיבל חוק סיעוד לפני האשפוז, והתפתחה מגבלה חדשה או זמנית בתפקוד, ניתן לקבל זכאות ל- 60 יום החל מיום הגשת התביעה (זהו תהליך מזורז בבי"ח בלבד עליו מקבלים אישור לגמלת סיעוד תוך 5 ימים). את התביעה מגישה עובדת סוציאלית מבית החולים בצרוף המלצה ומכתב סיכום ביניים מבית החולים בחתימת רופא.
הטבות לניצולי שואה: מי שהוכר כניצול שואה ועומד במבחן ההכנסות (סכום משתנה, כדאי להתעדכן באתר קרן השואה), לאחר אשפוז יכול לפנות לקרן בבקשה לקבלת סיוע של 50 שעות מטפל סיעודי בביתו למשך חודשיים או עד לקבלת גמלת סיעוד (שעות) מביטוח לאומי. את טפסי הבקשה צריכה למלא העובדת הסוציאלית של המחלקה בבית החולים.
בנוסף, ניצול שואה שמקבל מכסימום שעות מביטוח לאומי יכול לקבל תוספת של 9 שעות סיעוד נוספות בשבוע.
המלצותיי לפני השחרור מבית החולים
בבית החולים:
- מצב רפואי: לקבל הסבר מפורט על המצב הרפואי, הנחיות להמשך טיפול ומעקב.
- מרשמים לתרופות: לדאוג לקבל במידה וחל שינוי בטיפול תרופתי.
- מצב סיעודי: האם זקוק לטיפולים מיוחדים כמו חבישות לפצעים והסבר על אופן הטיפול, זריקות, עירוי נוזלים ועוד. לקבל ליומיים הראשונים ציוד ראשוני לחבישות וטיפולים אחרים אם יש.
- מצב תפקודי: האם זקוק לעזרה בתפקוד?! השגחה בהליכה?! השגחה במעברים?! עזרה בפעולות ADL
- מכתב שחרור: מלא הכולל את הסיכום הרפואי (אבחנות), טיפול תרופתי, המלצות טיפוליות, סיכום פיזיותרפיה ומרפאה בעיסוק במידה ונזקק לשירותים אלו במהלך האשפוז.
- שינויים באורח חיים – המלצות תזונתיות, פעילות ומנוחה.
- חמצן – אם המטופל זקוק למחולל חמצן או לחמצן נוזלי, חייבים לסדר את ההתחייבות לקבלת המכשור המתאים לפני השחרור מבית החולים
- אם ההורה שיקומי – האם לא כדאי שילך לשיקום במסגרת אשפוזית כפי שמגיע לו על פי חוק?!
- אם ההורה מוגדר סיעודי מורכב – האם לא כדאי שיאושפז במחלקה סיעודי מורכב עד להתאוששות?
הכנת הבית:
- לבדוק האם הבית מתאים לצרכים החדשים של החולה: מיטה מתאימה, כיסא גלגלים, כיסא רחצה, מדרגות, שטיחים, תאורה, ציוד אמבטיה – את הציוד המתאים ניתן להשכיר ביד שרה, עזר מציון או "עזרה למרפא"
- בן משפחה / המטפל העיקרי: האם אתם מוכנים לקחת אחריות טיפולית
- האם יש מטפל סיעודי