POLYPHARMACY
האוכלוסייה מזדקנת, ועם הגיל חלים שינויים בגוף, ירידה ברזרבות הפיזיולוגיות, שינויים מטבוליים, שינויים בתפקוד הכילייתי.
יחד עם הזקנה מגיעות המחלות הכרוניות שגורמות לצריכה מוגברת של תרופות. מחקרים מראים כי קשיש מקבל (לוקח) בממוצע 8 תרופות. שימוש במספר רב של תרופות מהווה גורם סיכון לפתח תופעות לוואי, בלי קשר לגיל המטופל ולכן אוכלוסיית הקשישים מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח תופעות לוואי.
תופעות הלוואי לעיתים בלתי ספציפיות לדוגמא: בלבול, עצירות, פגיעה בשיווי משקל ונפילות מכאן, ריבוי התרופות מהווה גורם סיכון לתחלואה.
חשוב לזכור שבטיפול התרופתי הזקנים מגיבים בצורה שונה לחלוטין מאשר צעירים.
ריבוי תרופות עלול להוביל ל:
- אינטראקציות בין תרופות (השפעה של תרופה אחת על האחרת) – אינטראקציה בין תרופתית עלולה להתרחש בעיקר סמוך להתחלת טיפול בתרופה חדשה, שינוי מינון או הפסקת טיפול. האינטראקציה יכולה לגרום לשינוי ביעילות התרופה ולהופעה של השפעה חדשה של התרופה, על כן יש לשים לב לשילובי התרופות של המטופלים בעיקר בעת שינוי טיפולים ולשקול את אופן הטיפול או ניטור הטיפול בהתאם.
- אינטראקציה בין תרופות ובין מזון ולכן תיתכן פגיעה הן בפעילות התרופה והן ביכולת להפיק מהמזון את המרב לדוגמא: כלכלה מתאימה למטופלים המקבלים קומדין (תרופה לדילול הדם), תרופות להורדת כולסטרול בדם + מיץ אשכוליות, מבטל את יעילות התרופה.
מתן טיפול תרופתי אופטימאלי הינו שלב הכרחי בטיפול בקשיש