הדפס עמוד זה

בית או בית אבות?!

מטופלת בת 95, עם הידרדרות קוגניטיבית, לא תמיד מזהה את ילדיה ונכדיה. כמעט סיעודית, ממעטת באכילה ובשתייה, נמצאת באי שקט רוב הזמן, גניחות, צעקות. רוצה לשירותים אך לא מוכנה לעשות את צרכיה בסיר או בטיטול, המטפלת הזרה והמשפחה "משתגעים", מצד אחד המשפחה לא רוצה להעביר אותה לבית אבות מצד שני קשה למשפחה להתמודד מול הסיטואציה הנוכחית. חוסר האונים והתשישות של המשפחה מביאה אותם לדילמה האם להשאיר אותה בבית או להעביר אותה לבית אבות. החלטה משמעותית מההיבט הכלכלי ומההיבט הרגשי.

טיפול סיעודי בבית או בבית אבות?! התלבטות של לא מעט משפחות הסועדות את הוריהם. החלטות בשלבים כאלה של החיים, הן דילמות קשות המלוות בתחושות מייסרות. ההחלטה לעיתים תלוית תרבות, המעבר לבית אבות יכול לתת תחושה לקשישים ש"זורקים אותם" לעומת אלו ש"לא רוצים להיות נטל על הילדים".

השאלות שעולות בקרב בני המשפחה:

  •  אם נעביר אותה לבית אבות, היא לא מכירה שם אף אחד, איכות החיים בבית אבות פחות טובה מאיכות החיים בבית בו אימא חייתה ב-  50 השנים האחרונות
  • כיצד ישפיע המעבר לבית אבות עם אימא?
  • האם המעבר יגרום להידרדרות במצב או ייטיב עם המצב?
  • כיצד נתמודד עם עלויות האשפוז?
  • היא "תיגמר שם", היא לא תחזיק מעמד
  • במצב הנוכחי, בלתי אפשרי לטפל בה במסגרת הבית
  • בבית אבות יש מעקב וטיפול צמוד של צוות רפואי – רופא, אחות, אנחנו יכולים לישון טוב בלילה…
  • מצד אחד בבית האבות יאזנו אותה מבחינה תרופתית והיא תהיה פחות באי שקט. מצד שני, התרופות יכולות לגרום לה לשקוע ולא להיות איתנו, כי לפחות היום היא מזהה אותנו מדי פעם.
  • עד כמה אנחנו חוטאים אם אנחנו משאירים אותה בבית?!
  • מה אמא רוצה? לפני ההידרדרות הקוגניטיבית אימא תמיד אמרה שאם צריך להעביר אותה לבית אבות היא מעדיפה למות, עד כמה אנחנו יכולים במצב הנוכחי למלא את רצונה של אימא?

מניסיוני, מענה על השאלות הנ"ל אף אחד לא יכול לתת במקומך, לא מעט פעמים ביקשו ממני לעשות הערכה תפקודית סיעודית של המטופל/ת לפני העברה לבית אבות, לאחר שכבר הסתובבו עם חברות השמה שמסייעות למצוא ולהתאים בית אבות, ומצאו בית אבות.

כעבור חודש, אני מתקשרת לוודא אם המטופל עבר לבית אבות והתשובה שאני מקבלת היא, עדיין לא החלטנו, אנחנו עדיין מתלבטים או, אני מקבלת תשובה שהחליטו להשאר בבית. לעיתים, בני המשפחה מתקשרים אלי ומבקשים שאני יגיע לביקור בית כדי לטפל בפצע שהתפתח בעכוז.

המלצה: להתייעץ עם עובדת סוציאלית במחלקת הרווחה של העירייה או עם עובדת סוציאלית של הסניף בקופ"ח. ההתייעצות יכולה לעזור בניתוח המצב הקיים, בבחינת האפשרויות הקיימות ולעזור בהחלטה הכל כך מייסרת.

 

3 קבוצות עיקריות מוגדרות הזקוקות לעזרה סיעודית:

חולה תשוש (בסידור מוסדי – משרד הרווחה)

מסוגל להתהלך בביתו ובסביבה הקרובה אך מתקשה בחלק מפעולות החיים היום יומיות (ADL) וזקוק לעזרה בביצוע פעולות אלה וכן חולה, שמדי פעם, אינו שולט על סוגרים או סובל ממצב בלבולי שאינו מאפשר לו לתפקד באופן עצמאי.

שילוב במסגרת מתאימה בהתאם למצבו:

א. בתי אבות במימון פרטי (בעלות החולה ומשפחתו)

ב.  בדיור מוגן פרטי –מחלקות לדיור תומך (בעלות החולה ומשפחתו)

ג.   בתי אבות במימון משרד הרווחה – דרך עו"ס מחלקת הרווחה בעיר מגוריך.  

חולה "תשוש נפש"(בסידור מוסדי – משרד הבריאות)

חולה מתהלך הסובל מירידה קוגניטיבית במישורים: זיכרון, שיפוט, התמצאות, במידה כזאת שהוא זקוק לעזרה מלאה בפעולות היום-יום לרבות: רחצה, הלבשה, אכילה, שימוש בשירותים, עזרה בניידות והשגחה ואובחן ככזה על ידי רופא גריאטר / פסיכוגריאטר.

חולה סיעודי (בסידור מוסדי – משרד הבריאות)

אדם שמצב בריאותו ותפקודו ירודים כתוצאה ממחלה כרונית או מליקוי קבוע, גופני או מנטאלי, הסובל מבעיות רפואיות הדורשות מעקב רפואי מיומן במסגרת בעלת אופי רפואי לתקופה ממושכת ומתקיים בו אחד או יותר מהמצבים הבאים:

  • מתהלך בקושי רב עקב פתולוגיה או סיבוכים של מחלות שונות
  •  מרותק למיטה או לכיסא גלגלים
  •  אין לו שליטה על הסוגרים או על אחד מהם
  •  זקוק לעזרה רבה או מלאה בפעולות היום יום (אכילה, שתייה, רחצה, סיוע במעברים ותמיכה בהליכה)

 

חולה "תשוש נפש" או חולה "סיעודי" – שילוב במסגרת מתאימה בהתאם למצבו:

  • מחלקות סיעודיות פרטיות (בעלות החולה ומשפחתו)
  • במחלקות סיעודיות באמצעות קבלת קוד אשפוזי ממשרד הבריאות

אשפוז של חולה סיעודי / תשוש נפש אינו כלול בסל הבריאות. המדינה משתתפת במימון על פי קריטריונים.

 

לשם קבלת קוד אשפוזי ממשרד הבריאות:

אני ממליצה להיעזר בעו"ס ממחלקת הרווחה בעירייה במילוי והגשת הטפסים.

או לפנות לחברת השמה שאף היא עוזרת במילוי הטפסים (ראה בהמשך הכתבה).

וגם ניתן לפנות ישירות למשרד הבריאות בצירוף המסמכים המפורטים בהמשך.

מסמכים שצריך לצרף בהגשת בקשה למשרד הבריאות:

  1. מילוי טפסים מאתר משרד הבריאות   http://www.health.gov.il
  2. צילום תעודת זהות
  3. דוח תפקודי (שאלון מידע רפואי סיעודי אותו אחות בקופ"ח ממלאת ) בצרוף אבחון רפואי (כולל טיפול תרופתי) או מכתב שחרור מבית חולים
  4. דוח סוציאלי אותו ניתן לבקש מעו"ס של הרווחה או מעו"ס בקופ"ח
  5. מפרט הכנסות של הקשיש ובני המשפחה מקרבה ראשונה (אישורי קצבאות מביטוח לאומי, הצהרות הון מפורטות של הקשיש)
  6. דוח פסיכו-גריאטר – ימולא במקרה של "תשוש נפש"
  7. במידה וקיימת אבחנה של ירידה קוגניטיבית, דמנציה, לצרף מנוי אפוטרופוס

ועדת ערר: אם המשפחה חושבת שהם לא יכולים לעמוד בנטל הכלכלי של הסכום שנקבע בהשתתפות העצמית, הם זכאים לפנות בכתב באמצעות העובדת הסוציאלית של לשכת הבריאות, לועדת ערר בצרוף המסמכים המאשרים את טענותיהם.

 

ביטוח סיעודי

כאשר הקשיש הזקן מגיע למצב סיעודי בו הוא זקוק לעזרה והשגחה 24 שעות ביממה חשוב לבדוק האם יש לו ביטוח סיעודי פרטי או ביטוח סיעודי דרך קופת החולים. בכל פוליסה התנאים שונים וכדאי לבדוק מול חברת הביטוח.

בפוליסה של הביטוחים הסיעודיים חשוב לבדוק האם היא כוללת שירותי סיעוד – השתתפות באשפוז במוסד סיעודי (מהו סכום הכסף), קבלת מטפל סיעודי בבית או פיצוי כספי שניתן לקשיש לתשלום עבור מטפל.

 

ביטוח סיעודי של קופות החולים

קופת חולים

חברת ביטוח

תקופת הפיצוי

 

 

בחלק מקופות החולים גובה הפיצוי המקסימאלי מחולק לפי גיל

 

 

מומלץ לבדוק מול קופת החולים את תנאי הפוליסה

קופת חולים כללית

 

דיקלה

3-5 שנים

או תוכנית בהתאמה אישית "אופק לחיים – משלים"

 

מכבי שירותי בריאות

כלל ביטוח

 

5 שנים

מאוחדת

 

הפניקס

3 שנים ראשונות 100% במהלך השנים הרביעית והחמישית לא יעלה על 60% מהסכום הראשוני שנקבע על פי הפוליסה

 

לאומית

 

כלל ביטוח

לכל החיים

 

בית אבות

מיועד לאנשים המוגדרים תשושים ו/או סיעודיים ו/ או תשושי נפש שמצבם הכללי אינו מאפשר להם לתפקד באופן עצמאי, זקוקים לסיוע וליווי של מטפל סיעודי או בן משפחה. קיים קושי לטפל במסגרת הבית וזקוקים למסגרת מוסדית.

בבתי האבות ישנן מחלקות סיעודיות, מחלקות לתשושי נפש, וצריך להתאים את הקשיש למחלקה המתאימה בבית האבות, זאת ניתן לעשות בעזרת ההערכה התפקודית רפואית סיעודית של רופא/אחות/עו"ס שיכוונו למחלקה המתאימה.

יתרונות הטיפול הסיעודי בבית אבות: בבתי האבות יש טיפול סיעודי /רפואי המורכב מצוות רפואי, צוות סיעודי (אחים, אחיות, מטפלים) ועובדים סוציאליים שמטפלים בקשישים 24 שעות ביממה. סדר יום קבוע הכולל זמני חלוקת תרופות, ארוחות מסודרות, פעילויות משותפות בזמנים קבועים, שמירה על היגיינה, מניעת פצעי לחץ ע"י שינויי תנוחה והורדת המטופלים מהמיטה לכיסא גלגלים ועוד. בני המשפחה יודעים שיקירם נמצא בידיים טובות והם יכולים לישון טוב בלילה.

להתאמת המסגרת המתאימה (דרגת עצמאיות המטופל) יש לבצע למטופל הערכה תפקודית ולהתייעץ עם רופא /אחות ועובדת סוציאלית:

בקהילה: לפנות לרופא משפחה, עובדת סוציאלית ואחות בקופ"ח וכן לעובדת סוציאלית במחלקת הרווחה.

בבי"ח: האבחון יתבצע ע"י הצוות הרפואי והסיעודי של המטופל במחלקת האשפוז.

 

 

מה לבדוק בבית אבות?

ההחלטה האם להעביר את יקירכם לבית אבות עדיין קשה, על כן צריך להשקיע חשיבה מרובה ומאמץ בבחירת בית אבות. התרשמותכם יכולה לעזור בקבלת ההחלטה.

בביקורכם בבית אבות תתרשמו מהאווירה ומהמראה הכללי: דרכי גישה למקום (תחבורה ציבורית, חניה), האם יש חצר גדולה בתוך המתחם, סדר וניקיון, תחזוקה של המקום, רמת אבזור החדרים.

וגם: הטיפול שניתן במקום, מהן הפעילויות המוצעות לדיירי המקום, סדר היום השגרתי, היגיינה של דיירי המקום.

 

חברות ייעוץ והכוונה לקשיש ובני משפחתו

קיימות חברות ייעוץ והכוונה לקשיש ובני משפחתו שעוזרים במציאת בית אבות מתאים לאוכלוסייה המבוגרת בהתאם לתקציב. השירות אישי, מקצועי וניתן חינם ללא תשלום.

הליווי ניתן למשפחה ע"י עובדת סוציאלית בד"כ. החברות עוזרות במילוי הטפסים, בהגשת המסמכים לרשויות הממשלתיות: משרד הרווחה, חברות הביטוח, משרד הבריאות, משרד התמ"ס ועוד.

החברות לוקחות את בן המשפחה למוסדות שונים המתאימים לאשפוז יקירם (חוסך לבן המשפחה זמן, כסף וכיתות רגליים) ומשדכות בין בית האבות לקשיש.

מה החברות מרוויחות?

למטופל ובן משפחתו השירות ניתן חינם כיון שלחברות יש הסדר כספי עם בתי האבות, בד"כ גובה שכר עמלה של חודש אשפוז מכל בית אבות אליו היא מצליחה להכניס מטופל,

 

טיפול סיעודי בבית

בקופות החולים יש יחידות לטיפולי בית הכוללות: רופא, אחות, פיזיותרפיסט, דיאטנית, מרפאה בעיסוק וקלינאית תקשורת אשר תומכות בטיפול בחולים שאינם ניידים ומרותקים לביתם ובכך מאפשרות טיפול בחולים עם מגוון רחב של מחלות ומצבים רפואיים מורכבים וקשים בבית. הצוות מדריך את המטופל ומשפחתו במצבים שונים וכן מטפל ועוקב אחר מצבו של החולה. השרות ללא השתתפות החולה ובמימון מלא של הקופה.

בנוסף, חלק מהיחידות מספקות טיפול פליאטיבי המספק מענה לחולים במצבי בריאות קשים/ סופניים המבקשים לסיים את חייהם בביתם. (כדאי לברר בקופה בה מבוטחים אם שרות זה ניתן).

כדי לתת את הטיפול המרבי לבן המשפחה הסיעודי במסגרת הבית 24/7  מומלץ להתחיל תהליך של העסקת עובד זר או להביא מטפל/ת ישראלי/ת.

מטפל סיעודי מסייע לקשיש הזקן ב: קניות, בישול, ניקיון הבית, החלפת מצעים, שמירה על הגיינה אישית, הבאת תרופות מבית המרקחת, מסייע בעזרה בתפקודים בסיסיים ADL – האכלה, הלבשה, טיפול בהפרשות, תמיכה והשגחה בזמן הליכה ועוד.

לשם השגת עזרה במסגרת הבית צריך להגיש בקשה לביטוח לאומי לגמלת סיעוד (שעות חוק סיעוד). בהתאם למידת התלות בהערכה הסיעודית שמתבצעת ע"י אחות מביטוח לאומי, ניתן ניקוד הקובע מהו שיעור גמלת הסיעוד המגיעה לחולה הסיעודי.

בינתיים, עד שמקבלים תשובה מביטוח לאומי, אפשר לבקש מחברות סיעוד טיפול ע"י מטפלת מטעמם 6 שעות שבועיות הנקראות "טרום סיעוד" על חשבון חברות הסיעוד.

לעיתים ביטוח לאומי לא מאשר שעות מטפלת. במקרה כזה המלצתי היא להביא מטפל באופן פרטי, וכעבור 3 חודשים להגיש שוב בקשה לביטוח לאומי.

ניצולי שואה: חולה סיעודי שמקבל מכסימום שעות מטפל מביטוח לאומי יכול לקבל עזרה של 9 שעות נוספות מטעם קרן לרווחת נפגעי השואה. לשם כך יש לפנות לקרן או להיעזר בעו"ס מחלקת הרווחה.

ארגון הבית לטיפול בחולה סיעודי: את הבית יש להתאים לפי צרכי החולה הסיעודי. מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע לקבלת הדרכה להתאמת הבית (כמו התאמת השירותים והמקלחת)  והכנסת אביזרים מתאימים שיעזרו לתפקודו של הקשיש וישפרו את איכות חייו (כמו כיסא גלגלים לרחצה, מיטה סיעודית, מנוף אותם ניתן להשאיל מיד שרה, עזר מציון ועוד).

יתרונות הטיפול הסיעודי בבית: הסביבה הטבעית בה החולה הסיעודי נשאר מקנה לו שליטה על חייו, נוחות וביטחון, הוא מתמצא בבית. הסביבה הטבעית מאפשרת לו להמשיך באורח חייו הרגילים, ליהנות מביקורים משפחתיים ללא הגבלה של שעות ביקור, להמשיך לשמור על קשרים חברתיים (אם יש) ומפחיתה מצבי בלבול שיכולים להיות בקרב קשישים שעוברים למסגרת אישפוזית.

חברות הסיעוד: מספקות שירותי סיעוד ייעוץ וליווי ע"י עובדים סוציאליים וזה כולל:

  • עובדי סיעוד ישראלים במגוון שפות  לזכאי הביטוח הלאומי במסגרת חוק סיעוד
  • שרות 6 שעות טרום סיעוד עד לקבלת העזרה מביטוח לאומי ללא תשלום
  • 50 שעות עזרה בטיפול בחולה הסיעודי על חשבון הקרן לרווחת נפגעי שואה לאחר אשפוז
  • סיוע בקבלת אישורים והבאת עובדים זרים

 

מקורות:

 

 חזרה לתחילת המאמר

קישור קבוע למאמר הזה: http://www.hibukravdori.co.il/?page_id=302

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

*

אתם יכולים להשתמש באפשרויות ותגי ה-HTMLהבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>