אלימות

התעללות יכולה להיות תופעה חד פעמית או קבועה, לעיתים ההתעללות מגיעה מאנשים קרובים לקשיש, בתוך המשפחה ובמסגרות טיפול שונות.

תוצאות ההתעללות מתבטאות בסבל, בנזק ובעלייה בסיכון לפגיעה בשלומו ובביטחונו של הזקן. הבעיה היא שהזקן לא תמיד מסוגל להתלונן,

בשל בעיות בדיבור ובהבנה של הסביבה וגם בגלל פחד מהמתעלל.

על פי ממצאי סקר ארצי של אוניברסיטת חיפה שפורסם בשנת  2005 18.4% מהזקנים בישראל הם נפגעי התעללות והזנחה. 

2% מהזקנים סבלו מאלימות פיזית ו/או מינית, 3% מהגבלת חופש, 7% מניצול כלכלי, 8% מהתעללות מילולית ו- 18% סבלו מהזנחה (איזיקוביץ, לבנשטיין ווינטרשטיין, 2005).

ישנם מצבים התנהגותיים בהם הזקן כסימפטום למחלה מתנהג באלימות, וזה מגביר את הסיכון להפוך לקורבן התעללות מצד המטפל העיקרי.

סוגי התעללות:
אלימות פיזית: מתבטאת בסימנים כחולים, שברים כתוצאה ממכות, כוויות, שריטות חתכים, שיניים שבורות, קשירה פיזית ועוד.
ביטויים התנהגותיים: בביקור אצל הזקן אנו עדים לפחד שלו, אי פניה לקבלת טיפול רפואי, תאונות לא מוסברות ועוד.
ניצול כלכלי: שימוש וניצול כספו של הזקן,  אנחנו שמים לב שאורח חייו אינם הולמים את מצבו הכלכלי, קיים חסך בצרכים בסיסיים ושירותים חיוניים כמו:

מניעת רכישת מזון, תרופות, טיפול רפואי, ביגוד חם לחורף. ביצוע פעולות כספיות ללא רשות הזקן.
ביטויים התנהגותיים: הזקן טוען שאין לו כסף ולכן לא משלם חשבונות שוטפים, לא יודע מהן הכנסותיו ולא יודע כמה כסף יש לו בחשבון הבנק.
פגיעה נפשית: מניעת גירויים חברתיים ע"י נטישה ו/או בידוד, אלימות מילולית, קשיי שינה.
ביטויים התנהגותיים: הזקן סובל מנדודי שינה, חוסר תיאבון המתבטא בירידה דרסטית במשקל, הסתגרות, פחד, אדישות, בלבול, בכי ועוד.

מיהו חסר ישע?
אדם שלא יכול לדאוג לענייניו מסיבות שונות פיזי, נפשי, מנטאלי כלומר: לא יכול לפעול בכוחות עצמו כדי לפתור את ענייניו יכנס להגדרה של חסר ישע.
תיקון 26 לחוק העונשין 1977, פגיעה בחסרי ישע שעודכן בשנת התש"ן-1989 הינו החוק המרכזי בתחום (מדינה מול האדם ולא הפרט מול האדם).
החוק מתייחס להתעללות והזנחה של חסרי ישע כעבירה פלילית. על פי החוק "חסר ישע" הוא "מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, 

ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת אינו יכול לדאוג לצורך מחייתו, לבריאותו או לשלומו " (סעיף 368 א'). כלומר: הזקן קורבן התעללות והזנחה, יכול להיחשב כחסר ישע גם אם הוא צלול בדעתו.

מטרת החוק להפסיק את ההתעללות ולהעניש את המתקיף.

חובת הדיווח
חובת הדיווח קובעת שכל אדם שיש לו יסוד סביר, חשד לפגיעה בחסר ישע (הזנחה או התעללות) חייב לדווח לפקיד סעד או למשטרה.

חובה זו מוטלת על כלל הציבור כולל אנשי מקצוע.

מיהו פקיד סעד?
פקיד סעד הינו עובד סוציאלית בשרות החוק שעובר הכשרה לפנות לבית משפט במקרים מסוימים כמו חסרי ישע ולהפעיל צו כשיש סכנה לחסר הישע.
לפני הפעלת צו, פקיד הסעד יבדוק לעומק את הפניה, על פי חוק, הוא זכאי לקבל כל מידע. זכותו גוברת על חיסיון רפואי ואחר, ולכן, במידת הצורך 

יוכל לקבל מידע, על פי חוק, מרופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, ובעלי מקצוע אחרים.

לאחר איסוף המידע, ולאחר שפקיד הסעד שוכנע כי האדם חסר הישע נמצא בסיכון, הוא יפעל ויתערב במטרה למצוא דרכים להפחתת הסיכון כלפי האדם המוגדר כחסר ישע, ולשיפור מצבו.

פקיד הסעד אינו פועל על דעת עצמו, הוא מתייעץ עם ממונים, מקיים דיונים בוועדות הבוחנות ושוקלות את צעדיו ומקבל את אישורם.

גורמים בקהילה איתם ניתן להתייעץ:
"קו לזקן" – מענה טלפונו לזקנים החשופים להתעללות והזנחה
טל: 3201 *

קו חירום ארצי לאלימות במשפחה, מופעל ב-5 שפות: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית
טל: 1-800-220-200

"יד ריבה" עמותה התנדבותית המספק שירות ייעוץ משפטי לזקנים ובמידת הצורך גם מסייעת בייצוג הזקן בבית משפט
טל: 1-700-505-400
כתובת אינטרנט: yard@yadsarah.org.il

עמותת המשפט בשירות הזקנה – עמותה לקידום זכויות ומעמד הזקנים בישראל מבחינה משפטית
טל: 1-800-222-213, פקס: 04-8644782
כתובת: ת.ד. 843 חיפה מיקוד: 31000, אינטרנט:www.elderlaw.org.il

מקורות:
אתר משרד הבריאות