הדפס עמוד זה

מניעת נפילות

מניעת נפילות וסביבה בטוחה לאוכלוסייה המבוגרת

בוקר אחד התקשרתי כהרגלי מדי יום לדרוש בשלומה של אימי.

אימי בת ה- 87, על אף עיוורונה והזדקקותה להליכה עם הליכון, חיה לבדה מתוך בחירה.

הטלפון צלצל, חיכיתי לתשובה, שתרים את הטלפון, חיכיתי לשמוע את קולה, אך הטלפון המשיך לצלצל ללא מענה. מיד נכנסתי למכונית ונסעתי אליה כשמחשבות קשות עוברות במוחי. כשהגעתי, מצאתי אותה שרועה חסרת אונים על הרצפה ללא יכולת לקום.

לדבריה,  לא זוכרת אם איבדה הכרה פשוט מצאה את עצמה על הרצפה.

לאמא שלי היה לחצן מצוקה, אך הוא היה ליד המיטה. כמובן שמאותו הרגע לחצן המצוקה היה על צווארה ולא כשעון על היד (ככה היה לה יותר נוח והיא קראה ללחצן המצוקה "מדליה") וכאשר נפלה שוב כעבור חודש, היא לחצה על לחצן המצוקה, מהמוקד שלחו נציג שלהם ובמקביל התקשרו אלי וביקשו את אישורי להזמין אמבולנס שיעזרו לה לקום. אישרתי.

מה גרם לאמא שלי ליפול?

לפי ארגון הבריאות העולמי הגדרת נפילה היא: איבוד שיווי משקל בלתי צפוי ולא רצוני, בו האדם יוצר מגע בלתי רצוי עם הקרקע.

An event, which results in a person coming to rest inadvertently on the ground or other lower level (WHO).

נפילות בקרב האוכלוסייה המבוגרת מהווה סוגיה מרכזית המשפיעה רבות על  חייהם של האנשים הזקנים המוגבלים בתפקודם הפיזי או הנפשי ובני משפחותים, הנמצאים בקהילה או במסגרת מוסדית.

 

אפידמיולוגיה של נפילות

הנפילות מהוות 10% מהסיבות לביקור זקנים  בחדר מיון ומהוות כ- 6% מהאשפוזים הדחופים (אייזן, 2014).

בקהילה: שליש מהאנשים בני 65+ בקהילה נופלים כל שנה, מחצית האנשים בני 80+ נופלים מדי שנה והסיכון לנפילה מקרב אלו שנפלו פעם אחת, ליפול שוב הוא פי 2-3 מאלו שלא נפלו. יותר ממחצית המשוחררים מביה"ח בעקבות שבר בירך, נופלים שוב תוך חצי שנה (אייזן, 2014).

במוסדות: שיעור הנפילות במוסדות הוא 0.6-1.6 נפילות לדייר לשנה. 12% מהנפילות במוסדות מובילות לפציעה. 4% מהנפילות גורמות לשברים בעיקר של עצם הירך ועמוד שידרה, 75% מהנפילות מתרחשות בתוך החדרים כאשר 12% מתרחשות במעברים מהמיטה או במקלחת (אייזן, 2014).

שכיחות הנפילות גבוהה יותר בקרב בני 75+, אלו הסובלים מפגיעה קוגניטיבית, דיירים שהתקבלו למוסד בתקופה האחרונה עם רקע של נפילות, דיירים הסובלים מהפרעות של שיווי משקל והליכה בלתי יציבה. מרבית הנפילות מתרחשות בין השעות 6 בערב לבין 6 בבוקר, בזמן שצוות העובדים מצומצם (אייזן, 2014).

 

הסיבות קשורות לגורמי הסיכון הבאים:

65%-100% מהקשישים עם 3 גורמי סיכון או יותר יפלו במהלך השנה בהשוואה ל8%-12% מאלה ללא גורמי סיכון. גורמי הסיכון מתחלקים לגורמי סיכון, פנימיים, חיצוניים וסביבתיים(אייזן, 2014).

 

גורמי סיכון פנימיים לנפילות (גורמים הקשורים למטופל עצמו): נשים מעל גיל 65, חוסר בוויטמין D , חולשת גפיים תחתונות, כוח אחיזה חלש, הפרעות בשיווי משקל, בעיות בכפות הרגליים, ארטריטיס (דלקת פרקים) ,

הליכה איטית, שיתוק חצי גוף – CVA, ל.ד. נמוך, הפרעות קצב, מיאלופתיה , מחלת עצבים היקפית, הפרעה קוגנטיבית כמו דמנציה, דיכאון, פחד מנפילות, מדד מסת גוף נמוך – מצב תזונתי, אי שליטה על סוגרים, ירידה בראיה ובשמיעה (העדר משקפיים ומכשיר שמיעה) (אייזן, 2014).

קיים קשר בין תזונה לגורמי סיכון רבים הקשורים לנפילות – תזונה נכונה יכולה להשפיע על נפילות הן מבחינת ההיארעות שלהן והן מבחינת התוצאה הנלווית וגם על תהליך השיקום. מטופלים במצב תזונתי תקין ישוקמו במהירות רבה יותר ממטופלים במצב תזונתי ירוד (שחר ולוי, 2006).

שתייה מרובה: מצב של התייבשות יכול לגרום למצבי סיכון שונים כמו בלבול, דליריום, אי ספיקת כליות, זיהום, פצעי לחץ, עצירות ונפילות (סטון, 2015).

 

גורמי סיכון חיצוניים: ריבוי תרופות Polypharmacy – יותר מ – 6 תרופות מקבוצות מסוימות, אשפוז ואי שימוש נכון באביזרי עזר לניידות (אייזן, 2014).

 

גורמי סיכון סביבתיים: תאורה לא נכונה, שטיחים רופפים, רהיטים שבורים/לא יציבים, חוטי חשמל/טלפון מפוזרים, מדרגות רופפות/לא תקינות, חוסר סדר וחפצים מפוזרים, היעדר ציוד בטיחותי במקלחת ובשירותים כמו:  מעקה, ידית אחיזה, העדר משטח נוגד החלקה באמבטיה, גובה לא מתאים של המיטה והכיסאות, נעליים לא מתאימות (אייזן, 2014).

 

למה זה גורם?

תוצאות הנפילות עלולות לגרום לשברים, בעיקר בצוואר הירך, שטפי דם חיצוניים ופנימיים, ירידת חום הגוף והתייבשות (במידה והקשיש שנפל שהה בגפו ולא היה מסוגל לקום שעות רבות)

 

לאחר הנפילה הראשונה קיים חשש אצל הקשיש מנפילה חוזרת               ירידה תפקודית              צמצום פעילות בבית ומחוצה לו             עליה בסיכון לנפילות.

 

נפילות גורמות לירידה באיכות חיים

טיפול במטופל לאחר נפילה

לכל מטופל שנפל יש לעשות בדיקה גופנית מלאה: מדידת סימנים חיוניים כמו ל.ד. ודופק, סטורציה (אחוז חמצן רווי בדם), ובדיקת סימני הטראומה. הערכה נוירולוגית כמו: הליכה, שיווי משקל, כוח שרירים, סקירה של הטיפול התרופתי, ובהתאם לממצאים להחליט על צילומי רנטגן, בדיקות דם וטומוגרפיה ממוחשבת במקרה של חבלה בראש. וגם הערכת גורמי הסיכון הפנימיים והחיצוניים/סביבתיים, ובהתאם לסלק את גורמי הסיכון אשר גרמו לנפילה (אייזן, 2014).

 

המלצות למניעת נפילות

  • מעקב רפואי
  • בדיקת טיפול תרופתי (ישנן תרופות הגורמות לסחרחורות וחוסר שיווי משקל)
  • בדיקת ראיה
  • הליכה עם נעליים נוחות
  • הדרכה כוללנית למטופל ולבני המשפחה להעלאת המודעות ולפעולות הנדרשות למניעת נפילות בבית ומחוץ לבית ע"י צוות רב מקצועי: אחות, ריפוי בעיסוק, פיזיוטרפיה
  • הדרכת מרפאה בעיסוק לבטיחות בבית
  • התאמת אביזר עזר
  • התאמת הסביבה הביתית
    • פיזיוטרפיה למניעת נפילות נעשית בד"כ בהדרכה קבוצתית. אם המטופל מרותק לבית הדרכה פרטנית בבית
    • יעוץ לפעילות גופנית בקופה במבטחת – המבוטח עובר בדיקה מקיפה, מותאמת לו תוכנית אישית ונערך מעקב אישי אחר התקדמותו.
    • תרגול במכון לצורך חיזוק כללי

     

    טיפים להתאמת סביבה ביתית בטוחה:

    תאורה: להקפיד על תאורה חזקה ברחבי הבית, להשאיר אור דולק בלילה

    ריהוט: לרהט את הדירה בצורה מרווחת ולא צפופה, במידת הצורך להזיז רהיטים מכשילים. ולבחור ריהוט שקל ונוח לקום מהם

    מטבח: ארונות מטבח עם אכסון נוח ונגיש ללא צורך בטיפוס על כיסא להוצאת כלים.

    מכשולים: הוצאת שטיחים שיכולים לגרום לנפילה, ארגון כבלים של מכשירי חשמל שלא יהוו מכשול בהליכה

    מניעת החלקה ברחבי הבית: לא להשתמש בווקס בשטיפת רצפות,

    מניעת החלקה במקלחת ובשירותים: להתקין ידיות אחיזה, עדיפות שימוש במקלחון ולא באמבטיה, בזמן הרחצה עדיף לשבת על כיסא, להשתמש בשטיחון למניעת החלקה.

     

    לסיכום: ישנה חשיבות לאיתור נפילות וגורמי סיכון לנפילות, לדעת כיצד לגשת למטופל לאחר נפילה: סילוק גורמים חיצוניים כמו פינוי חפצים המפוזרים על הריצפה, להתאים נעליים ומשקפיים או להוסיף תאורה. התערבות בגורמים פנימיים: טיפול בהפרעות ראייה, טיפול בהפרעות בשיווי משקל, בדיקות קוגנטיביות, דיכאון וכו.

     

    מקורות (ביבליוגרפיה):

    אייזן א. (2014). נפילות-המדריך המעשי לטיפול הרפואי והסיעודי בקשיש (עמ' 11-18), ידע.

    משרד הבריאות http://www.health.gov.il/Subjects/Geriatrics/HealthPromotionAndPreventiveMedicine/Prevention_of_disease_and_accident/Pages/Fall_Prevention.aspx

    סטון א. (2015). עקרונות התזונה הנכונה בזיקנה. בתוך ד. פרילוצקי ומ. כהן. (עורכות), גרנטולוגיה מעשית, מבט רב-מקצועי לעבודה עם אנשים זקנים, כרך שני (עמ' 386-387). ג'וינט ישראל, ירושלים:  אשל.

    שחר ד. ולוי מ. (2006) . יציבה ונפילות בגיל השלישי-הקשר התזונתי. גרונטולוגיה, כרך לג (3)

    דף הבית

    Tinetti, M.E (2003) preventing falls in elderly prersons. NEGM. Vol 348:42-49

     

    World Health Organization, https://www.youtube.com/watch?v=DFhFuuRB6yM

     

קישור קבוע למאמר הזה: http://www.hibukravdori.co.il/?page_id=66

תגובה אחת

  1. יוני

    בשביל מניעת נפילות צריך להתאים את האדם למקום מגוריו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתם יכולים להשתמש באפשרויות ותגי ה-HTMLהבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

*

code