«

»

ינואר 28 2014

הדפס פוסט זה

חוק ובריאות

הזכות לבריאות היא הזכות לקבל שירותי בריאות מהמדינה ולא הזכות להיות בריא. הזכות לבריאות משתנה בין תקופות כמו: צמצום הסל והרחבתו, חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

הטיפול הרפואי יינתן בהתאם לתנאים ולהסדרים הנהוגים במערכת הבריאות של ישראל.

מקור הזכות לקבל שירותי בריאות הינו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שנקבע בשנת 1992. זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, כדי לעגן בחוק את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

כאשר הזקן סובל מירידה במצבו הפיזי או הקוגנטיבי, ניתן לקבל סיוע שיאפשר לו להמשיך לחיות בכבוד, ברווחה ובביטחון אישי.

האוטונומיה היא היסוד לערך הפנימי שיש לטבע האנושי – זכות הזקן לחיות את חייו כמו שהוא רוצה. 

 

הציווי המוחלט (עמנואל קאנט 1724-1804)

"עשה פעולתך כך שהאנושות תשמש לך גם תכלית ולא רק אמצעי"

כלומר: ערכה המוסרי של פעולה יקבע לפי התוצאות: עד כמה קידמה את התכלית

חוקים הקשורים למערכת הבריאות

  • פקודת בריאות העם, 1940
  • חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994
  • חוק החולה נוטה למות התשס"ה – 2005
  • חוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996
  • חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב 1962

פקודת בריאות העם, 1940עוסקת בכל נושאי הקמת בתי חולים ומרפאות

 

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994מושתת על יסודות הצדק, השוויון וההערכה ההדדית.

מסדיר את עקרונות היסוד לפיהן כל תושב זכאי לשירותי בריאות, באחריות קופות החולים, ומסדיר את היחסים הכלכליים בין המדינה לקופה, כולל סל הבריאות.

 

חוק החולה הנוטה למות, התשס"ה – 2005מסדיר את המצב המשפטי בנושא קבלת החלטות רפואיות בסוף החיים תוך שמירה על איזון בין ערך קדושת החיים ובין ערך אוטונומיית רצון האדם, הכבוד לרצון האדם והחשיבות של איכות החיים. החוק מבוסס על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל עקרונות יסוד בתחום המוסר, האתיקה והדת.

עד חקיקת החוק, הרופאים היו מחוייבים על פי חוק העונשין 1977 להשתמש בכל אמצעי העומד לרשותם להארכת חיים. בכל סוגיה של הימנעות מטיפול, נדרשו לפנות לבית משפט.

 

חוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996מסדיר את כל זכויות המטופל, כבוד (בכל שלבי הטיפול הרפואי), הסכמה מדעת, סודיות רפואית.

הזכות לקבלת טיפול רפואי

הזכות לקבל טיפול רפואי נתונה לכל נזקק ללא הבדל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא וכו'.

 

טיפול רפואי נאות 

החולה זכאי לקבל טיפול רפואי נאות הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית והן מבחינת היחס האנושי ההולם.

הסכמה מדעת

לא יינתן טיפול רפואי לחולה אלא אם כן נתן לכך את  הסכמתו לאחר שניתנו למטופל הסברים מקיפים על האבחנה הרפואית, הטיפול המומלץ, הסיכויים והסיכונים, תופעות לוואי וטיפולים חלופיים. ההסכמה לטיפול יכולה להיות בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות המביעה הסכמה.

 

סודיות רפואית

כל עובד במוסד רפואי מחוייב לשמור על סודיות המידע הרפואי של המטופל

 

הזכות לקבלת מידע מהרשומה הרפואית

לחולה זכות לקבל מידע מתיקו הרפואי כולל העתק ממנו

 

סל הבריאות

ממה מורכב סל הבריאות?

החוק אימץ את הסל הבסיסי שהיה קיים בקופת חולים הכללית מיום 01/01/94

  • רפואה מונעת
  • גריאטריה
  • פסיכיאטריה
  • שיקום לרבות שיקום פיזיותרפי ופסיכולוגי
  • שרותי רפואה בעבודה (חוק מס מקביל)
  • שירותי אשפוז ליולדת – חוק הביטוח הלאומי

מתן הנחיות רפואיות מקדימות

חוק החולה הנוטה למות מרחיב את הזכות לסרב או להסכים לטיפול, על ידי כך שהוא מאפשר לאדם גם בהיותו בריא, להשאיר הנחיות בכתב "הנחיות רפואיות מקדימות" לצוות הרפואי לגבי הטיפול שיסכים לקבל, או שירצה שלא לקבל, במידה שיהיה חולה נוטה למות שמצבו אינו מאפשר קבלת החלטות, בזמן אמת, ביחס לטיפול המוצע לו.

את הטפסים ניתן להוריד באתר משרד הבריאות: http://www.health.gov.il

לאחר מילוי הטפסים ניתן לשלוח בדואר רשום בצירוף צילום תעודת זהות אל:
משרד הבריאות
המרכז להנחיות רפואיות מקדימות
רח' ירמיהו 39,  ת"ד 1176, ירושלים מיקוד: 9101002  
יצירת קשר:
טלפון:* 5400 | 08-6241010
פקס: 02-5655969
דוא"ל  call.habriut@moh.health.gov.i

ייפוי כוח למתן טיפול רפואי לפי חוק זכויות החולה

חוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996מסדיר את כל זכויות המטופל, כבוד, הסכמה מדעת, סודיות רפואית. החוק קובע כי לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך הסכמה מדעת.

סעיף 16 לחוק זה קובע כי מטופל רשאי למנות בא כוח מטעמו שיהיה מוסמך להסכים במקומו לקבלת טיפול רפואי. מינוי כזה נעשה באמצעות ייפוי כוח מיוחד לעניין זה בלבד וניתן ליישמו כשהזקן לא יכול לתת הסכמה מדעת. לדוגמא: כאשר חלה הידרדרות מהירה במצבו של הקשיש והוא מתאשפז בבי"ח, וקיים חשש שמצבו ימשיך להידרדר, ניתן לפנות לעובדת סוציאלית בבית החולים שתחתים את המטופל ובן המשפחה (אפשר גם 2 בני משפחה) על הטופס המתאים.

מידע נוסף לגבי זכויות משפטיות ניתן למצוא בעמותות לסיוע משפטי כמו עמותת "יד ריבה".

ייפוי כוח לעניינים כספיים: זקן המתקשה לנהל את ענייניו הכספיים בד"כ בגלל מגבלה פיזית, יכול לתת ייפוי כוח לקרוב משפחה, או אדם אחר עליו הוא סומך שינהל את ענייניו הכספיים.

אפוטרופוס

במצבים בהם חלה הידרדרות במצב נפשי או קוגניטיבי, החולה מאבד את היכולת לקבל החלטות בענייני כספים ובריאות, מאבד את היכולת לנהל את ענייניו, קיים צורך במינוי אפוטרופוס במטרה לקחת חסות על החולה ולהבטיח את טובתו. העדר מינוי עלול לפגוע בטיפול רפואי ונחוץ כדי להגן עליו מפני ניצול כלכלי.

במקרה של ניתוח חירום מציל חיים, חתימה של 3 רופאים יכולה לאפשר אותו גם ללא נוכחות האפוטרופוס.

מי יכול להיות אפוטרופוס?

בן משפחה מדרגה ראשונה בר דעת (הורים, ילדים, אחים, אחיות, סבים וסבתות, נכדים) מתמנה מכוח החוק, על פי צו בית משפט. במידה והחולה ערירי, או במקרים בהם בני המשפחה לא מוכנים לקחת אחריות, גוף שמטפל בחסויים יכול להגיש את הבקשה.

מרגע אישור הבקשה, האדם עליו ביקשו את האפוטרופסות מקבל מעמד של חסוי.

אישור למינוי אפוטרופוס זמני

בתחילת הדרך האפוטרופסות יכולה להיות אפוטרופסות זמנית ובהמשך לבקש בקשה למינוי אפוטרופוס קבוע.

ההחלטה על מינוי אפוטרופוס זמני או קבוע תלויה בנסיבות המקרה ותיקבע על ידי בית המשפט.

כיצד מגישים בקשה למינוי אפוטרופוס זמני?

במצבים בהם יש הידרדרות קוגניטיבית מהירה לאדם הקשיש והוא אינו יכול לקבל החלטות בריאותיות ולנהל את ענייניו.

בהגשת הבקשה למינוי, צריך לציין את הסיבות להגשת הבקשה כגון מחלה או סיבה אחרת, להביא מסמכים רפואיים המצביעים על מצבו המנטאלי מרופא פסיכו גריאטרי או מרופא פסיכיאטר שמנמק וקובע שיש צורך במינוי אפוטרופוס. במידה ובטיפול בקשיש מעורבת גם עובדת סוציאלית, ניתן לצרף גם חוות דעת מטעמה שמתייחסת למצב הקשיש ותפקודו וגם תתייחס לאדם שמבקש להתמנות כאפוטרופוס לקשיש (לא חייבים להביא הערכה של עו"ס).

בבקשה כדאי לציין את תקופת המינוי המבוקשת –באופן זמני בגלל מחלה / נכות המגבילה את הקשיש באופן זמני לתקופה מסוימת או בקשה למינוי קבוע.

עם האישור המצביע על מצבו המנטאלי או המחלה /נכות זמנית ניגשים לבית דין לענייני משפחה

שם פותחים תיק כרוך בתשלום אגרה בסך 537 ₪ (סכום האגרה מתעדכן מידי שנה), מקבלים טפסים אותם ממלאים ומגישים לבית הדין.

אישור המינוי: בית המשפט לענייני משפחה יכול לאשר ולתת אפוטרופסות זמנית, בד"כ לחצי שנה.

במהלך החצי שנה בית המשפט מבקש תסקיר מפקידת סעד במחלקת הרווחה בעירייה הממליץ על המינוי המתאים ביותר לרווחת וטובת המטופל הקשיש. את הבקשה למינוי זמני ניתן להגיש לבד או באמצעות עו"ס מהרווחה,

המלצתי: להגיש לבד כי הגשה העצמאית בד"כ יותר מהירה מהגשה דרך עו"ס מהרווחה.

 

כיצד מגישים בקשה למינוי אפוטרופוס קבוע? 

את הבקשה בכתב מגישים לבית משפט לענייני משפחה, אפשר להיעזר בהגשת הבקשה בעובדת סוציאלית.

מה מופיע בבקשה?

  1. פרטי החולה: שם, מס. תעודת זהות, כתובת
  2. הסיבות בגללן מבקשים את המינוי לאפוטרופסות, האם באופן זמני או באופן קבוע
  3. דוח סוציאלי של עו"ס הכולל מצב תפקודי, מצב משפחתי ומצב חברתי של החולה
  4. חוות דעת פסיכיאטרית/ פסיכו גריאטרי הכוללת: מצב קוגניטיבי, צלול / אינו צלול, אבחנה, חוות דעת שהאדם מסוגל / אינו מסוגל לדאוג לענייניו. אם החולה צלול הוא חייב להביע את דעתו אם הוא מבין את משמעות המינוי.
  5. אם לחולה החסוי שי ילדים, הורים, בני זוג שלא מעוניינים להיות אפוטרופוסים, צריך לצרף תצהיר מטעמם שמאשר את הסכמתם למינוי האפוטרופוס מגיש הבקשה.
  6. כתב הסכמה של האפוטרופוס המיועד ופרטיו האישיים (שם, מספר ת.ז. כתובת)

מה בית המשפט בודק בתהליך?

בית המשפט בודק את טובת הקשיש החסוי לעומת שלילת החופש שלו. כאשר אדם מעוניין להיות אפוטרופוס עליו להציג לבית המשפט באופן ברור מה טיב הקשרים והיחסים ביניהם (האם טיפל בקשיש, כיצד טיפל בו, תדירות ביקורי האדם אצל הקשיש). בית המשפט חייב על פי חוק הכשרות המשפטית  (סע' 35) למנות את מי שנראה לו בנסיבות העניין המתאים ביותר לטובת החסוי.

במידה והקשיש החסוי בהכרה, מתמצא בזמן ובמקום ומסוגל להבין, על פי חוק,  בית המשפט יכול לדרוש שהקשיש יבוא לבית המשפט כדי שיחווה  את דעתו בנושא ויביע את הסכמתו למינוי. (סע' 36).

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב 1962 (מתוך סעיפי החוק)

כשרות לזכויות ולחובות

  1. כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר-לידתו ועד מותו.

 

כשרות לפעולות משפטיות

2. כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה

כשרות זו בחוק או בפסק-דין של בית-משפט.

 

אימתי יתמנה אפוטרופוס

 33. (א) בית-המשפט רשאי למנות אפוטרופוס -

(2) לקטין – בנסיבות האמורות בסעיף 28 או בסעיף 29;

(3) לפסולי-דין;

(4) לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו;

(5) לאדם שאין עדיין אפשרות לזהותו;

(ב) בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם יכול שתוגש בידי בן זוגו או קרובו או בידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

 

עדיפות בבחירת האפוטרופוס

35. בית-המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת החסוי.

 

שמיעת החסוי על ידי בית המשפט

36. לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית-המשפט את דעת החסוי אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו.

 

הסכמת האפוטרופוס

37. לא יתמנה אפוטרופוס אלא מי שהביע לבית-המשפט את הסכמתו לכך.

 

לפרטים נוספים: http://elyon1.court.gov.il/heb/forms/9.pdf

 

עמותת "יד ריבה" מעניקה סיוע משפטי לאוכלוסיה המבוגרת בהכרת זכויותיהן ובמימושן כולל טיפול משפטי מלא וייצוג

בבית משפט לזקנים קשישים. זוהי עמותה ארצית בה חברים אנשי מקצוע מתחומי המשפט, הרפואה והרווחה.

טלפון: 1-700-501-400

 

 

 

 

מקורות:

  • פקודת בריאות העם, 1940
  • חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994
  • חוק החולה נוטה למות התשס"ה – 2005
  • חוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996
  • אתר משרד הבריאות
  • חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב 1962

 

 חזרה לתחילת המאמר

קישור קבוע למאמר הזה: http://www.hibukravdori.co.il/?p=538

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

*

אתם יכולים להשתמש באפשרויות ותגי ה-HTMLהבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>